2,700,000 ש"ח בגין רשלנות רפואית בלידה

2,700,000 ש"ח בגין רשלנות רפואית בלידה
בימ"ש בת"א פסק לאחרונה לעזבונו של ילד נכה, שנפטר בטרם עת, פיצוי בסכום כולל של כ- 2,700,000 ₪. פסק דין זה עסק ברשלנות הצוות המיילדותי של אחד מבתי החולים במרכז הארץ, שכתוצאה ממנה הילד נולד במצב קשה ביותר וללא נשימה. הגם שמאמצי ההחייאה צלחו והוא חזר לנשום - נגרם לו נזק מוחי קשה, שהתבטא בשיתוק מוחין (CP). בסופה של מסכת היסוריים שנמשכה כשלוש שנים הילד הלך לבית עולמו .
הורי הילד הגישו תביעת רשלנות רפואית כנגד ביה"ח. עובדות המקרה, כפי שהתבררו במשפט, היו לא פחות משערורייתיות ובמסגרת קצרה זו נוכל לסרוק רק את עיקריהם.
הכשל המשמעותי ביותר בניהול הלידה, כפי שהוכח במשפט, היה בהתעלמות הצוות הרפואי מהשינויים הפתולוגיים שנצפו במשך זמן רב בניטור קצב לבו של העובר. כך, למרות שמדדי המוניטור העוברי משמשים כלי איבחוני ממדרגה ראשונה לגבי מצבו של העובר ברחם אמו. במקרה זה , מדדי הניטור הצביעו מפורשות על מצוקת העובר, שבדיעבד התברר כי חבל טבור נכרך סביב צווארו, והצריכו את חילוצו הדחוף. למרות ש"נורות אזהרה" אלו היבהבו מול עיני הצוות המיילדותי במשך שעות – מצב העובר המשיך להתדרדר ללא כל התערבות.
בהמשך, עקב החמרת ההאטות במוניטור העוברי, המיילדת קראה למומחה הרפואי הבכיר של המחלקה, כדי שיבדוק את מצב היולדת והעובר. אלא שאותו המומחה היה עסוק אותה עת, כך לדבריו, במחלקה אחרת בביה"ח, ולא מצא זמן להגיע למיטת היולדת. הוא הניח, ללא כל בסיס, שאחת הרופאות המתמחות נמצאות בחדר הלידה ובהתאם תוכל לטפל במצב. לכן, אותו מומחה הסתפק במתן הוראה טלפונית למיילדת, מבלי לבדוק את היולדת או לפחות להתרשם מהמוניטור העוברי - להמשיך בלידה הרגילה. המיילדת פעלה לפי הוראותיו ומצוקתו הקשה ממילא של העובר רק הלכה והתגברה.
המומחה הבכיר הזה הגיע למיטת היולדת רק 25 דקות לאחר מכן. הוא לא הורה על יילוד מיידי של העובר, למרות שמצופה היה לעשות כן נוכח מצוקתו הממושכת . במשפט התברר כי באותה נקודת זמן המומחה פשוט לא התעמק בכל הנתונים שהועמדו בפניו ופעל על סמך מידע חלקי, עליו עבר ביעף. עקב כך, הוא נתן הוראה להמשיך ולהלחיץ את היולדת, כדי לסיים את הלידה ללא מכשירים או ניתוח קיסרי. המיילדת והיולדת פעלו לפי הוראותיו גם הפעם. ואולם, כל לחיצה נוספת, כפי שהסתבר בדיעבד, הידקה עוד יותר את חבל הטבור שכבר היה כרוך סביב צוואר העובר.
רק בחלוף שעות של מצוקה עוברית חמורה הוחלט לשלוף את העובר מרחם אמו, באמצעות שולפן ריק (ואקום). אך פעולה זו נכשלה, והצוות המיילדותי ניצב בפני דילמה- האם ליילד את התינוק בניתוח קיסרי או באמצעות מלקחיים. מאחר ומשך הזמן הסביר ללידת מלקחיים הוא כ 4-5 דקות בעוד שמשך הזמן הסביר לביצוע לידה קיסרית הוא 30 דקות הוחלט לבצע לידת מלקחיים. אלא שהדברים השתבשו גם בשלב זה והלידה שהיתה אמורה להימשך 4-5 דקות נמשכה בפועל כמעט 20 דקות. כל זאת - כאשר כל שניה נוספת שחלפה החמירה עוד יותר את מצבו הקשה של העובר. אנשי הצוות הרפואי ניסו להסביר את העיכוב הבלתי סביר בביצוע לידת מלקחיים בצורך "להביא מלקחיים מהמחסן, להוציאם מהאריזה ולשמנם לפני החדרתם".
בסופו של דבר, כשהתינוק חולץ מרחם אמו, הוא כבר היה במצב אנוש, ללא נשימה, כשחבל טבור כרוך פעמיים סביב צווארו.
ביהמ"ש קיבל את תביעת ההורים, קבע כי מדובר ברצף של החלטות רפואיות בלתי סבירות ופסק כי הנזקים החמורים שנגרמו לתינוק הם תוצאה ישירה של התרשלות הצוות הרפואי. כאמור, הוא פסק לעזבון הילד המנוח פיצוי כספי בסכום של כ- 2,700,000 ₪.